<h1>שבלי הלקט הקצר דין כבד סימן י"ג</h1>
<h2>דף קיג.</h2>
תשובת הרב ר' אביגדור כהן צדק נר"ו לר' מתתיה ב"ר שבתי. יהי נועם השם עליך, וצדק יקראך לרגליך אדוני הנדיב ר' מתתיה משכיל על דבר, קשור בלבבי קשר של קיימא, אינו כדאי ששלחת אלי, אמנם אודיעך כאשר ראיתי מעשה לפני מורי רבינו שמחה משפיירא זצ"ל, וכתבתי בהיותי לפניו מאז בלשון הזה. מעשה בא לפני רבי בתרנגולת שנמלחה ונמצא כבד דבוק בה והתיר, כי במליחה אין הדם מפעפע, הילכך אין צריך להסיר אלא במקום הדבק, דהא קיימא לן מליח הרי הוא כרותח דצלי, וסגי ליה בקליפה, והא דאמר רב הונא גדי שצלאו בחלבו אסור לאכול ממנו אפילו מראש אזנו, שאני חלב דמפעפע, כדאיתא בפרק גיד הנשה, [צ"ו ע"ב] אבל במליחה ובדם לא שייך פעפוע ולשער בששים, דהא חזינן אפילו בבישול לא פשיט טעמא בכולה אלא אם כן ניער וכיסה [ק"ח ע"א], ודבר פשוט שמליחה גרעא מניער וכסה עד כאן. אם התרנגולת היתה זקופה בשעת מליחה כאשר אנחנו נוהגין, שהדם היה לו מקום לצאת דרך קרע הבטן שקורעין כדי להוציא הקורקבן והקרבים, כל שכן שיש להתיר יותר מטעם דמא מישרג שריג, כלומר מחליק ונופל, ואינו נבלע כדשרינן בפרק כל הבשר [קי"א ע"א] לענין צלי בדיעבד בכבדא עילוי בישרא, גם כאן אין הדם מתעכב ומתכנס אלא יוצא והולך כי הוא יורד תמיד עם פליטתו ואין לו מקום. [שבלי הלקט דין כבד סימן י"ג]. תרנגולת שנמלחה ונמצא כבד דבוק בה, בא זה המעשה לפני ר' והתיר, כי במליחה אין הדם מפעפע, הילכך אין צריך להסיר אלא במקום הדבק דהא קיימא לן, מליח כרותח דצלי דסגיא ליה בקליפה, והא דאמר רב הונא גדי שצלאו בחלבו אסור לאכול ממנו אפילו מראש אזנו, שאני חלב דמפעפע, אבל במליחה ובדם לא שייך פעפוע ולשער בששים אפילו אם נתבשל לא פשיט טעמא בכולה אלא אם כן ניער וכיסה פי' מעורב ומכוסה ודומה לו וינער ה' את מצרים ודבר פשוט דמליחה גרעא בניעור וכסוי. ואם התרנגולת היתה זקופה בשעת מליחה כאשר אנחנו נוהגין והדם יש לו מקום לצאת דרך קרע הבטן שקורעין כדי להוציא הקרקבן והקרבים כ"ש שיש להתיר יותר מטעם דמא מישרג שריג פי' מחליק ונופל ואינו נבלע כדשרינן בפ' כל הבשר לענין צלי בדיעבד בכבדא עלוי בשרא, גם כאן אין הדם מתעכב ומתכנס אלא יוצא והולך כי הוא יורד תמיד עם פליטתו ואין לו מקום.
